"לשבור את הקרח" – הגרסה הרוסית

הקוטב הצפוני הוא אחד הגבולות הפחות נחקרים על פני כדור הארץ. מיקומו והדרכים הכמעט בלתי אפשריות להגעה אליו הפכו אותו למקום השראה עבור התקנים שונים וחדשים להגנת קרח וטכנולוגיות שונות לסיקור גלים סיסמיים המופיעים לאחרונה בשוק.

 
חותך קרח על-ידי שימוש בקרני לייזר היא אחת ההמצאות הרוסיות האחרונות, שפותחו על ידי מכון המחקרים "קורס" במוסקבה.  מהנדסים במכון זה מאמינים כי מכשיר זה יהווה מהפכה בקרב המדענים החוקרים את הקוטב הצפוני ויועיל בהגדלת התנועה בחוג הארקטי פי כמה לאורך המעבר הצפון-המזרחי, שזהו נתיב השיט העיקרי העובר לאורך החוף הארקטי הרוסי.

טכנולוגיית הלייזר – פריצת דרכים

פרויקט מכשיר לחיתוך קרח על-ידי לייזר מיושם על ידי "שוובה" אחזקות, שהיא חלק מתאגיד "רוסטק"  (חברה רוסית ללא רווחים המעודדת פיתוח טכנולוגיות והיי-טק). מהנדסים בחברה זו סוברים כי המכשיר מייצג פריצת דרך בטכנולוגיות לייזר רוסיות. נציגי החברה טוענים שבאפשרותם להתקדם צעד נוסף בפיתוח מכשיר זה ולהתקינו על גבי כלי שייט קלים יותר שיעזרו לשייט בנהרות הסיביריים.
 
העיתון "פייננשל טיימס" טוען כי רוסיה הצליחה להבטיח יתרונות במרוץ הקוטב הצפוני בכך שהיא אינה מצייתת לכל תקני איכות הסביבה הבינלאומיים. עם זאת, נציגי והחברה טוענים שהפיתוח של הלייזר ומכשירי היי-טק דומים מתבצע בהתאם לכל תקני הבטיחות הסביבתיים הבינלאומיים.
"ברגע שהפיתוח של מערכות הלייזר יושלמו, נבצע את כל הבדיקות הדרושות כדי שלא תיפגע סביבת החי והצומח בקוטב הצפוני" אמרו פקידים מטעם החברה ועוד הוסיפו כי המערכת לא תותקן בספינות שוברות קרח עד לסיום הבדיקות הנדרשות.
 
לדברי בעלי הצי הרוסי של שוברי קרח גרעיניים, כלי שייט רוסיים מעבירים מטענים במשקל של 15 מיליון טון בשנה לאורך הנתיבים הצפוניים. כאשר ייכנס לתוקפו המכשיר לחיתוך קרח בלייזר, תגדל פי כמה מונים יכולת העברת סחורות בקוטב הצפוני. 

כיצד חותכים את הקרח בחוג הארקטי?

מכשיר החיתוך בעזרת לייזר עובד כמו כלי חיתוך זכוכית. המכשיר עצמו מותקן בראשה של ספינה שוברת קרח והמכשיר חותך בדיוק מרבי את השכבות ומייעל את מעבר הספינה. מפתחי המכשיר טוענים שהמכשיר יאפשר קבלת של שבילים רחבים יותר בקרח, כך ששוברות קרח יוכלו ללוות ספינות בקנה מידה גדול יותר מבעבר.
 
מומחים בחברת "רוסטק" אומרים שהמכשיר בשימוש הלייזר יהיה רווחי מבחינה כלכלית, ושהוא יאפשר יצירת נתיבי ספנות חדשים ויגדיל את היקפי התנועה העולמיים.
 
ולדימיר פושקרב, מנהל המכון לחקר הקוטב הצפוני הרוסי, מדגיש את נושא התנועה בחוג הארקטי "אם קיומו של הלייזר יכול להאיץ את שיוט שוברות הקרח בחוג הצפוני, יש להתקינו".

יעילותו של הלייזר באקלים הארקטי

מפתחי המכשירים ב"קורס" מפרסמים כי מכשירי הלייזר שלהם יהיו מסוגלים לבצע חתכים בשכבה של כמה מטרים בגושי קרח עבים, דבר אשר יסייע רבות להפוך את המעברים אפשריים לשוברות קרח כבדים, כמו גם לכלי תחבורה. עם זאת, חוקר הקוטב הרוסי ויקטור בויארסקי טוען שברגע שהלייזר יחתוך את הקרח, השכבה תתחדש ותתכסה במהרה בגלל צניחת הטמפרטורות החדה בקוטב הצפוני. 

 
בויארסקי מוסיף "כאדם שעשה מסעות רבים לקוטב הצפוני, אני פשוט לא מבין איך זה מכשיר זה יוכל לייעל את הניווט. נכון שהמכשיר יכול לחתוך דרך גושי קרח בעובי של שלושה מטרים, אבל החתכים הללו יחסמו ברגע שהמכשיר יסיים את עבודתו". בויארסקי טוען כי כרגע ספינות שוברות קרח המופעלות על-ידי כוח גרעיני הינם הפתרון הטוב ביותר וכי אין לתאר מצב שבו ספינות נעות באופן חופשי בחוג הארקטי ללא ספינה שוברת קרח העוברת לפניהם.
 
למרות הצהרותיו של בויארסקי, הקהילה המדעית הבינלאומית ממשיכה להאמין ביכולותיו של מכשיר זה והוא אף זכה במדליית זהב בתערוכת ההמצאות הבינלאומיות שנערכה בז'נבה ב – 2013. 

אופניים חשמליים מעופפים

לרכב ולעוף, לא להיות תלוי בכבישים ולא להוציא הרבה כסף - זה מה שעומד מול העיניים של מפתחי האופניים החשמליים המעופפים.

אנשים לא מרפים מרצונם ללמוד לעוף. והיום בעידן של יוקר המחיה והמודעות לאיכות הסביבה שהולכת וגוברת בכל העולם הצורך להמציא כלי תחבורה זול וקל להפעלה שיאפשר להגיע לכל מקום בלי להיות תלוי בכבישים ופקקים, הוא חם מתמיד. 

המצאה אחת כבר עשתה חצי דרך בתחום הזה, תפסה את מקומה המכובד ומילאה את כבישי העולם באופניים חשמליים שהולכים ומשתכללים מרגע לרגע. נראה שהשלב הבא בתולדות האופניים החשמליים הוא אופניים חשמליים מעופפים. להלן כמה ניסיונות פיתוח שנעשו בשנים האחרונות.

אופניים חשמליים מעופפים של הרפובליקה הצ'כית

שלוש חברות צ'כיות עבדו יחד כדי לפתח אב טיפוס של אופניים חשמליים שיודעים לעוף. נכון להיום הדגם נמצא עדיין בשלבי פיתוח ומוטס באמצעות שלט רחוק, ואילו המפתחים של כלי התחבורה המבטיח מקווים שבקרוב הרוכב או הטייס במקרה הזה יוכל להפעיל את האופניים בעצמם. 

האופניים החשמליים המעופפים עוצבו באמצעות תוכנת תלת מימד צרפתית. יש להם מסגרת הדומה לאופנוע קטן, שישה מדחפים, שניים הקדמיים, שניים אחוריים ואחד בכל צד, המאפשרים לאופניים לעוף, והם מופעלים בעזרת שישה מנועים.

ההערכה היא גם שבזכות טכנולוגיות חדשות הסוללה תעבור שינוי משמעותי ותהפוך למתקדמת יותר, מה שיהפוך את ההמצאה למוצר שניתן לייצר ולמכור בחנות. כיום האופניים המעופפים הצ'כיים מסוגלים לטוס רק כחמש דקות. לאחר מכן צריך לטעון את הסוללה שוב. 

Paravelo - האופניים המעופפים הבריטיים

שני מעצבים אנגליים עבדו במשך שנתיים על אב טיפוס מתקדם של כלי טייס שניתן גם לרכב עליו ושמו Paravelo. כלי תחבורה זה מסוגל לנסוע במהירות של 15 מייל לשעה על הקרקע ולעוף במהירות של 25 מייל לשעה באוויר. 

בחלקם האחורי של האופניים מחוברת קונסטרוקציה קלה של פרופלר רב עצמה המופעל על ידיד דלק ביולוגי. האופניים המעופפים נעזרים במצנח. הם פשוטים לשימוש, לא דורשים רישיון מיוחד ומסוגלים להגיע לגובה של מעל 1000 מטר.

נמצא כוכב הלכת הדומה ביותר לכדור הארץ

כוכב הלכת 78B התגלה על ידי חוקרים בריטיים שמיהרו להכריז: "מצאנו כוכב לכת דומה מאוד לכדור הארץ שלנו" האם יתכן כי נוכל בעתיד לחיות עליו? כל הפרטים, בבלוג.

במרחק של מאות שנות אור מכדור הארץ ותחת טמפרטורה לוהטת של 2000 מעלות צלזיוס, נמצא כוכב לכת שמסעיר את דימיונם של חוקרים בריטים - קפלר 78B.

כוכב הלכת הזה הוא הדבר הכי קרוב שיש לדבר האמיתי, כך דווח בכלי התקשורת באנגליה, כאשר גודלו כמעט זהה לגודל כדור הארץ, מעטפתו סלעית וליבתו מורכבת ממתכות ומינרלים שונים. יממה נמשכת קרוב ל-510 דקות או שמונה שעות וחצי ומימדיו חושבו על פי זמן ההקפה וכמות האור שנצפה על הכוכב. 

המדענים חוגגים את התגלית ואומרים כי הכוכב החדש יכול להיות הראשון מיני רבים, אשר יהיו דומים לכדור הארץ ויוכלו לתת לבני האדם את האינדקציה לגבי סוג מערכת השמש שלנו והאם היא חריגה או דומה למערכות שמש אחרות ברחבי הגלקסיה.

ומי יודע, אולי בעתיד, בעוד כשלושה מיליארד שנה, כאשר השמש שלנו צפויה לכבות ולהשמיד תוך כדי כך את החיים בכוכבי הלכת ששייכים למערכת שלה, האנושות תמצא מפלט וחיים חדשים בכוכב לכת חדש.

ימים יגידו.

   הדמייה של כוכב הלכת קפלר 78B ביחס לכדור הארץ. מתוך: http://www.ynet.co.il

דברים שרואים מכאן

במשך עשור מקיף רכב החלל "Mars Express" את כוכב הלכת מאדים. כעת לרגל יום השנה המיוחד הוציאה סוכנות החלל הגרמנית סרטון וידאו מיוחד המסכם את פעילותה של הגשושית.

הגשושית כבר הספיקה להקיף את כוכב הלכת האדום  יותר מ-12,000 פעמים וצילמה אותו באופן כה מקיף, עד שהצליחה לקבל תמונה מלאה של פני ותוואי השטח של מאדים.

לרוב, אנחנו מסקרים בבלוג את החידושים והחדשות האחרונים בתחום התעופה והחלל תוך כדי מתן תיאור מפורט של כל אחד מהחידושים והחדשות האלה.

הפעם, אנו ניתן לווידאו המדהים של הסוכנות הגרמנית, לדבר בשם עצמו. 

תבלו!

סטודנטים זכו לשיעור הישר מהחלל

סטודנטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, זכו אמש לשיעור בשידור ישיר הישר מתחנת החלל הבין לאומית. השידור, שביב השיתוף סוכנות החלל הישראלית התקיים במעמד שר המדע והטfנולוגיה, יעקב פרי ויו"ר סוכנות החלל הישראלית, יצחק בן ישראל. בנוסף למכובדים הישראלים, נכח במקום גם מנהל מבצעים וטיסות מאוישות בסוכנות החלל האירופאית, תומס רייטר.

את השיעור המיוחד, העביר האסטרונאוט האיטלקי, לוקה פארמיטאנו. פארמיטאנו בשפה האנגלית בשלושה מוקדים במקביל: ישראל, איטליה וגרמניה. הסטודנטים השונים מכל המדינות, זכו לשמוע על החיים בתחנת החלל, לשאול שאלות שמעניינות אותם וכמובן, לקבל תשובות ומידע נרחב.

הקשר בין האוניברסיטה העברית והאסטרונאוט פארמיטאנו לא הסתיים בשידור הישיר. בתחילת יוני שיגרה סוכנות החלל האירופאית, רכב חלל על שמו של אלברט איינשטיין (ידיעה שהובאה כאן בבלוג) ועל רכב החלל, בין היתר, היו מסמכים של איינשטיין מתוך הארכיון של איינשטיין באוניברסיטה. האסטרונאוט יחתום על המסמכים ואלו יוחזרו הישר לארכיון האוניברסיטה העברית.

האסטרונאוט האיטלקי, לוקה פארמיטאנו, העביר אמש שיעור לסטודנטים מהאוניברסיטה העברית. צילום מתוך: http://www.israelhayom.co.il

מתקרבים לאלף החדש

998 כוכבי לכת כבר התגלו ואושרו עד כה וכעת מחכים לשני הכוכבים שישלימו את הספירה ל-1000 כוכבי לכת המוכרים לאנושות.

המספר 998 הוא מספר חשוב ביותר בתחום האסטרונומי בימים אלה, בעיקר בגלל הסימבוליות והקרבה למספר 1000, שיציין את כוכבי הלכת הידועים לאנושות הנמצאים ב-759 מערכות שמש שונות. 

מרבית השיטות והטכניקות ששימשו לגלות כוכבי לכת הסתמכו על מהירות רדיאלית או שפל בתפוקת האור של הכוכב כתוצאה ממעבר כוכבי הלכת לפניהם. פולסר המכונה PSR B1257+12  היה כוכב הלכת הראשון מחוץ למערכת השמש שהתגלה בשנת 1992 ואליו הצטרפו עוד עשרות במהלך השנים.

איור של כוכבי הלכת. מתוך: http://www.hayadan.org.il

טלסקופ החלל קפלר הביא למהפכה בתחום גילוי הכוכבים בעיקר בזכות שיטת גילויי המעבר. שיטה זו נתנה את האופציה להעריך בצורה פשטנית ומדויקת יותר את המסה של כוכבי הלכת. שיטה נוספת לגילוי היא צפייה ישירה בליקוי הכוכב הסובב את כוכב הבית. ולבסוף הגיעה השיטה שמשתמשת במיקרו עדשות שממש "תפסו" בעיניהן את הכוכבים החדשים והלא מוכרים החולפים ברקע הכוכבים המוכרים "ולכדו" אותם.

יש לציין כי גילוי כוכב לכת מחוץ למערכת השמש, שנחשב דבר בדיוני עד לפני עשרות שנים, כבר נכנס לשגרת חיינו וכיום ידוע כי ישנם אי שם כוכבים רבים נוספים שרק מחכים להתגלות. 

לסיכום, אין ספק כי בשני העשורים האחרונים חלה ההתקדמות הגדולה וההיסטורית ביותר ושיעור הגילויים החדשים עלה בעשרות ואף מאות אחוזים מאז כניסתן של אותן טכנולוגיות. אין ספק שבקצב הזה נזכה לראות את כוכב הלכת ה-1000 כבר בחודשים הקרובים ולציין את המאורע החגיגי והמיוחד הזה.

תצלום של מס' כוכבי לכת שצולם דרך טלסקופ. מתוך: http://www.hayadan.org.il

לבד על הגג

לראשונה בהיסטוריה, נצפה כוכב לכת בודד אשר לא קשור למערכת כוכבים או לכוכב בודד אחר

במחקר המדעי בחלל (אסטרונומיה) ישנו קונצזוס אחד: כל כוכב לכת הנמצא אי שם בחלל, לא משנה מה מרחקו, קשור למערכת כוכבים כלשהי או לפחות לכוכב לכת אחר.

הקונצנזוס הזה קיבל פגיעה משמעותית השבוע, לאחר שמספר אסטרונומים דיווחו על כוכב, אשר נמצא מחוץ למערכת השמש, המשייט לו לגמרי לבדו ולא נמצא בתוך מערכת כוכבים כלשהי או במערכת קשרים עם כוכב נוסף.

הכוכב, אשר מסעיר את דמיונם של האסטרונומים, הוא כוכב לכת עשוי גז שקיבל את הכינוי PSO J318.5 -22 ונמצא במרחק של 80 שנות אור מכדור הארץ, גילו הוא 12 מיליון שנה והוא בעל מסה של פי 1600 מכדור הארץ.

הכוכב "הצעיר" (במונחי האסטרונומיה) הוא ראשון מסוגו שמתגלה בהיסטוריית חקר החלל, מאחר ומעולם לא נראה אובייקט המשייט לו במרחבים, בעל צורה שכזו. בנוסף ולמרות שהוא בעל תכונות של פלנטה חדשה שיכולה ומסוגלת להקיף כוכבים אחרים, הוא "החליט" להיות לבדו - דבר חסר תקדים בתחום המחקר.

המסקנה הראשונית היא שהשאלה שנשאלה בנושא והעלתה את התהייה, האם קיימים כוכבים מסוג זה, אשר מתנהגים בצורה עצמאית לחלוטין, קיבלה תשובה חד משמעית.

כעת נותר לגלות מה מניע את הכוכב וכיצד הגיע למצב זה, שאלות שבהחלט יאתגרו את האסטרונומים בעתיד הקרוב.

אילוסטרציה של כוכב הלכת החדש שאותר. מתוך: http://www.scmp.com